תאונת עבודה – הגדרה

מהי תאונת עבודה?

סעיף 79

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 

בחוק זה, במבוטח –

"פגיעה בעבודה" – תאונת עבודה או מחלת מקצוע;

"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

"מחלת מקצוע" – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.

סעיף 80

סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 

רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –

(1)  אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(2)  אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;

(3)  אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;

(4)  אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(5)  אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;

(6)  אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;

(7)  אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

אירוע שארע לנפגע תוך כדי ועקב עבודתו במקום העבודה

בזמן צאתו של העובד מביתו בדרכו לעבודה או ממנה.

תאונת דרכים בזמן העבודה, במהלך נסיעה של העובד בין אם היה אמור להגיע למקום עבודתו או חזר ממנה ובין אם נשלח על ידי מעבידו לבצע עבודה במסגרת אחריותו או עיסוקו.

אדם שנפגע בתאונת עבודה או חלה במהלך ועקב עבודתו זכאי לתבוע פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי, מהמעסיק, מצד שלישי שהיה אחראי לתאונה ומחברות ביטוח באם קיימות לטובתו פוליסות כמו פוליסת אובדן כושר עבודה, פוליסת תאונות אישיות, או ביטוחים אחרים.

תאונת עבודה שאירעה בנסיבות כמפורט להלן גם יכולה להיחשב:

1.  בדרכו ממקום מגוריו או מקום בו לן הנפגע לעבודה, או ממקום העבודה אל מקום מגוריו, או ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר (כנ"ל נסיעה מלקוח אחד לאחר)

2. בשעת עבודתו במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר) בזמן שעשה להצלת גוף או רכוש, או למניעת נזק לגוף או לרכוש.

3. בשעת עבודתו, מפגיעה (שלא עקב העבודה) שפגע בו אדם אחר בחפץ הנמצא במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר), ובלבד שלנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה. 

4. לשכיר בזמן הפסקת אוכל (בתנאים שקבע החוק), וכן בדרכו ממקום העבודה, אל מקום בו סעד, או בחזרה מאותו מקום אל העבודה.

5. לשכיר, חבר ועד העובדים של מקום עבודתו, וכן למבוטח, חבר ועד מושב עובדים בשעת מילוי תפקידם ועקב מילוי תפקידם זה, וכן בדרכם למלא את התפקיד ובדרכם חזרה.

6. לשכיר, בדרכו ממקום העבודה או ממקום מגוריו אל מקום בחינה שהוא נבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה, או בדרכו חזרה ממקום הבחינה אל העבודה או אל מעונו.

גם תקיפה, תוך כדי ועקב העבודה, כולל תקיפה מינית, תיחשב כפגיעה בעבודה, אם היא גורמת לנזק גופני או נפשי ומצריכה טיפול רפואי.

 האם הולכת ילדים לגן או ריצה לתפילה נחשבים?

תאונה שאירעה למבוטח בדרכו לא תיחשב לתאונת עבודה, אם הפסיק המבוטח את דרכו המקובלת או סטה ממנה סטייה ממשית, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעסיקו, והמבוטח העצמאי – שלא לשם עיסוקו במשלח ידו למעט כדי להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה שהוא מתפלל בו או כדי ללוות את ילדו לגן או למעון וכן כדי להחזירו משם כאשר גילו של הילד עד גיל 10 או שמחמת ליקוי שכלי או גופני נדרש לליווי.

לתשומת לבכם, מי שחלה בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה – יוכר כנפגע בעבודה (מי ששהה בידוד – לא יוכר).

מהי מחלת מקצוע?

מחלת מקצוע יכולה להיגרם כתוצאה מחשיפה לחומרים רעילים, עבודה בתנאים מיוחדים או במקצועות מסוימים. ביטוח לאומי הגדיר רשימת מחלות מוגבלת בתקנות הביטוח הלאומי.

המשותף לכל המחלות, היא העובדה שהן נגרמות כתוצאה מעבודה מתמשכת באותם התנאים, ולא כתוצאה מאירוע חד פעמי, כמו במקרה של תאונת עבודה.

למשל, עובד אשר עבד במפעל לייצור נשק ונחשף לעופרת במשך שנים רבות, יכול לקבל הכרה על ידי ביטוח לאומי כבעל מחלת מקצוע ולקבל פיצויים, כך גם במקרה של מי שעבד במשך שנים רבות בהתקנת גגות אזבסט והיה חשוף לאבק סיבי האזבסט. בעקבות הגשת תביעה, ביטוח לאומי יכיר בו כחולה אסבסטוזיס, אשר נפגע במקום עבודתו, ואז יהיה זכאי לתשלום פיצויים.

קצבת תלויים ושארים עקב תאונות עבודה

היה ועובד נפטר כתוצאה מעבודתו, זכאים שאיריו בן/בת זוג וילדיו שטרם מלאו להם 18 או שהם עדיין תלמידים בתיכון או משרתים בצה"ל בשירות סדיר. בנוסף, כל אדם אחר כגון אם/אב או אחים שעיקר פרנסתם היה תלוי בהכנסותיו של הנפגע שנפטר עקב עבודתו.

אחוזי נכות קבועים ולצמיתות

פחות מ 20 אחוזים

נקבעו לעובד פחות מ – 20% נכות צמיתה יקבל העובד מענק חד פעמי.

יותר מ20 אחוזים

נקבעו לעובד מעל 20% נכות לצמיתות, יקבל העובד קיצבה חודשית הגזורה משכרו עד להגיעו לגיל פרישה.

כמה אחוזי נכות מגיע לך?

תקנה 15: היה ונקבעו לעובד אחוזי נכות לצמיתות וחלה ירידה בהכנסותיו של 25% לפחות עקב פגיעתו ונכותו, יבדוק הביטוח הלאומי באמצעות וועדת הרשות בדבר תקנה 15, את אמיתות הבעיה וימליץ בפני הוועדה הרפואית להגדיל את נכותו של העובד מ – 25% ועד 100% בכל בהתאם לירידה בהכנסות ועקב גילו, מינו ומקצועו של הנפגע.

התיישנות – מועד הגשת תביעה לפגיעה בעבודה:

תביעה יש להגיש לא יאוחר משנה מיום קרות התאונה. עד אשר לא תבדק ותאושר התביעה ע"י הביטוח הלאומי לא יפוצה הנפגע בימי הפגיעה או בכל דבר אחר.

הוצאות נלוות בגין תאונת עבודה:

עובד אשר אושרה תביעתו בגין תאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי, יפוצה על אובדן ימי העבודה ולאחריה גם על נכות צמיתה או זמנית. כמו כן, בכל ההוצאות הכרוכות בגין הפגיעה כגון הוצאות נסיעה לצורך טיפולים וכל הוצאה כספית אחרת (יש לשמור על הקבלות ולהגישן לפקיד התביעות).

כל טיפול בין במרפאה או בבית חולים וכן אישפוז בגין התביעה אינו כלול בסל הבריאות, וכל העלות חלה על הביטוח הלאומי. זאת לאחר הגשת התביעה ואישורה ע"י הביטוח הלאומי. אז יצויד הנפגע בטופס התחייבות לעובד השכיר, טופס 250 ב.ל. או טופס 283 לעובד העצמאי.

ערעור על החלטת הוועדה הרפואית:

נפגע אשר אינו מרוצה מהחלטת הביטוח הלאומי ומתוצאות הוועדה הרפואית רשאי לפנות לבית הדין לעבודה אך ורק בענייני נוהל ותקנותיו ולא בעניינים רפואיים.

חשוב לדעת! בעת הגשת תביעה בגין פגיעה בעבודה, יש להקפיד על מילוי טופס תביעה מאחר וכל פרט הוא בעל משמעות. יש לצרף אישורים רפואיים ואחרים אשר נבדקו ואושרו על ידי רופא מקצועי המתאים למהות התביעה. לדוגמא, חו"ד רפואית מאורטופד מומחה, בגין תביעה שבה הנזק הוא גרמי ואורטופדי.

לסיכום, על הנפגע להתייעץ עם עורך דין תאונות עבודה, העוסק בתחום הנזיקין לרבות תביעות נכות לביטוח לאומי, תאונות עבודה בנושא וזאת על מנת לממש בדרך החוקית והלגיטימית את כל אשר זכאי לו הנפגע כחוק.