מדינת ישראל מעוניינת להבטיח את בריאותם ורווחתם של כלל העובדים במשק המקומי, על כן לאורך השנים נחקקו עשרות חוקים ותקנות בטיחות וגיהות בעבודה. המדינה מפעילה שתי זרועות לשמירה ולקיום מערך נהלי בטיחות בעבודה – אכיפה ופיקוח על ידי מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, והסברה וחינוך באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות.
כיום, העובדים זוכים להגנה מיטבית מכוחן של תקנות הבטיחות בעבודה. אלו תקנות המופיעות במסגרת פקודת הבטיחות בעבודה, התש"ל-1970. הפקודה כוללת 10 פרקים ובהם הוראות שונות לשמירה על הבטיחות, הבריאות והרווחה של העובדים במקומות העבודה השונים. אם המעסיק מפר את ההוראות שנקבעו בפקודה וגורם לעובדיו להיות חשופים לפגיעה – עליו להתמודד עם השלכות חוקי העבודה ובעקבות הפרת תקנות הבטיחות בעבודה הוא חשוף לתביעה, לקנסות ולסנקציות נוספות נגדו. לכן, בכל מקרה שבו עובד נפגע במהלך עבודתו בגלל אחריות ו/או רשלנות המעסיק מומלץ להתייעץ עם עו"ד תאונות עבודה כדי לממש את מלוא הפיצויים והזכויות.
מהן תקנות הבטיחות בעבודה?
מקור פקודת בטיחות בעבודה הוא קובץ החוקים שנחקקו כבר בתקופה האימפריה העות'מאנית. היסודות של חוק בטיחות בעבודה כפי שאנו מכירים כיום הינו בפקודת בתי החרושת משנת 1936, בימי המנדט הבריטי.
ב-1954 המחוקק הישראלי אישר את חוק ארגון הפיקוח על העבודה, ולאורך השנים אושרו עוד עשרות חוקים ותקנות העוסקים בהוראות הבטיחות בעבודה, לרבות תקנים רבים מטעמו של מכון התקנים הישראלי. פקודת הבטיחות בעבודה אושרה ב-1970 ובמרוצת השנים אושרו הוראות נוספות, וכיום יש 10 פרקים והעיקריים שבהם עוסקים בבריאות, בבטיחות וברווחת העובדים.
בשביל מה נועדו תקנות הבטיחות?
כל מעסיק חייב למלא את הוראות החוק ולהבטיח את בריאותם ורווחתם של עובדיו. המטרה העיקרית של תקנות הבטיחות בעבודה היא להבטיח כי סביבת העבודה תהיה בטוחה לכלל העובדים ולמנוע חשיפה לסיכונים ולאירועים מסוכנים במקום העבודה.
לכן, תקנות בטיחות הם אוסף של הוראות המחייבות את כלל המעסיקים בישראל, ויש תקנות העוסקות בניקיון, צפיפות במקום העבודה, תאורה, אוורור, תנאי היגיינה, השגחה רפואית, בטיחות בעבודה ליד מכונות וליד נוזלים ואדים מסוכנים, הוראות מיוחדות לעבודה בגובה, הוראות להתקנת ולעבודה עם פיגומים, הוראות לציוד מגן אישי לעובדים ועוד.
באילו מקרים אנו פוגשים את התקנות האלה?
כל מקום עבודה חייב לקבוע ולהגדיר נהלי בטיחות בעבודה ולמנוע סיכונים אפשריים לעובדים ולעוברי אורח. לכן, תקנות הבטיחות בעבודה נוגעים לכלל העובדים והמעסיקים במשק המקומי, ונקבעו תקנות ספציפיות לגבי בטיחות עובדים באופן כללי, בטיחות באתרי בנייה, בטיחות בנהיגה, בטיחות בעבודות ניקיון, בטיחות בעבודות גובה וכד'. באופן כללי, תקנות בטיחות פוגשות את העובדים במקומות הבאים:
תקנות הבטיחות בעבודה לעניין ניקיון המקום
יש מגוון תקנות בטיחות בעבודה המחייבות את המעסיקים לדאוג לבריאות העובדים, לתחזק את סביבת העבודה ולהעניק תנאי עבודה נאותים, לקבוע טמפרטורה אופטימלית לביצוע העבודה, לשמור על אוורור איכותי, סניטציה וניקיון.
צפיפות במקום העבודה
לאחר תקופת הקורונה נקבעו תקנות חדשות הנוגעות לצפיפות במקום העבודה, התקנות העדכניות קובעות ששטח העבודה של העובד חייב להיות לפחות 11 מ"ר.
תאורה ואוורור מספק
על פי חוק בטיחות בעבודה והתקנות שנקבעו המעסיק חייב לדאוג לחלל עבודה מאוורר עם תנאי תאורה נאותים בכל האזור, לרבות גרם מדרגות, מעברים וכד'. המעסיק נדרש להתקין מערכת יעילה למחזור האוויר ולמניעת חשיפה מצטברת לנזקי אדים, חלקיקים וזיהומים הנישאים באוויר, רמה מסוכנת של פחמן דו חמצני וכו'. כמו כן, התקנות מחייבות ניקוי של החלונות והפתחים במבנה כדי לאפשר כניסה של אור טבעי.
תקנות טמפרטורה
התקנות קובעות כי בחלל המשרד שבו העובדים אינם נדרשים לעבודה פיזית הטמפרטורה המינימלית צריכה להיות 16 מעלות ולא פחות מזה.
רווחת העובדים
תקנות הבטיחות בעבודה כוללות התייחסות נקודתית ופרטנית גם לרווחת העובד, בדגש על רווחת ובטיחות העובדים בסביבה של מכונות, מכשור מסוכן, מעליות, דרגנועים, עבודה בגובה ועבודה בסמוך לאדים ולנוזלים. כך לדוגמה, התקנות מחייבות את המעסיקים לספק מי שתייה נקיים וראויים לעובדים, והמעסיק חייב להתקין נקודת גישה למקור מים נקי וראוי לשתייה במיקום נוח לעובדים, וליד נקודת הגישה למים עליו להציב ערכת עזרה ראשונה. התקנות מחייבות ערכת עזרה ראשונה בכל מקום או סביבת עבודה שיש בו 150 עובדים.
מהן תקנות הבטיחות לעבודה בגובה?
בתקנות הבטיחות ישנה התייחסות מפורשת ומפורטת לנושא תקנות הבטיחות בעבודה בגובה. חשוב לציין כי עבודה בגובה נחשבת לאחת מהסיבות העיקריות לתאונות קטלניות במקום העבודה לכן נקבעו נהלים והוראות המחייבים הכשרה מקצועית או הדרכה מתאימה בעת ביצוע עבודות בגובה באמצעות מדריך רשום (מרשם המינהל) לעבודה הגובה.
כמו כן, המעסיק חייב לספק לעובדיו את כל הציוד הנדרש לביצוע העבודה, והציוד חייב להיות תקין ולהתאים לעובד וסוג העבודה. באופן עקרוני, תקנות הבטיחות לעבודה בגובה מחייבות את כלל המעסיקים לקיים את ההוראות הבאות:
הכשרה ייחודית לעובדים בגובה
לפני תחילת העבודה העובדים חייבים לעבור הדרכה באמצעות מדריך רשום לעבודה בגובה. בסיום ההדרכה העובדים יקבלו אישור חתום המעיד על השלמת ההדרכה, כאשר האישור כולל את סוג העבודה בגובה שמותר לאותו עובד, שם המדריך, תאריך ההדרכה ומידע נוסף.
סוג העבודה בגובה
ההדרכה לעובדים חייבת להתאים לסוג העבודה שיש לבצע בגובה, ובנוסף המעסיק חייב לספק ציוד תקין ומתאים לסוג העבודה ולסיכונים האפשריים, למשל רתמה לסנפלינג, קסדה וכו'. התקנות מפרטות את סוג הציוד וכללי הבטיחות בעבודה בגובה על גגות, סולמות, פיגומים, במות הרמה, סנפלינג וכו', כולל הנחיות מפורטות לגבי עבודה בגובה בסמוך לקווי מתח גבוה, עמודי חשמל, כבלי חשמל ותקשורת ועוד.
איזה ציוד נחוץ לשימוש בתקנות הבטיחות בעבודה?
יש סוגי עבודות שלגביהן נקבע בתקנות הבטיחות בעבודה כי המעסיק חייב לספק ציוד מתאים לעבודה. כך לדוגמה בעבודה באתרי בנייה המעסיק חייב לספק קסדה וציוד מגן נוסף לכל העובדים, ובכל מקום עבודה עד 150 עובדים חייבים להציב עמדת עזרה ראשונה.
למי פונים במידת הצורך?
יודגש כי תקנות הבטיחות בעבודה נועדו להגן ולשמור על העובדים ולמנוע סיכונים מיותרים במקומות העבודה השונים. אם המעסיק אינו עומד בהוראות החוק, העובד (או עובר אורח) יכול להתלונן על מפגע בטיחותי למשרד העבודה או למוסד לבטיחות וגיהות.
אם העובד נפגע בתאונת עבודה בגלל התרשלות או אי קיום תקנות הבטיחות, נניח במקרה של נכות מעבודה בגלל פציעה בתאונה קשה בעבודה, יש לפנות למשרד עו"ד תאונות עבודה. בעזרת עורך דין נזקי גוף ניתן להגיש תביעה נגד הגורמים הרלוונטיים ולממש את מלוא הזכויות והפיצויים שמגיעים לנפגע.
בכל שאלה ובקשה הנכם מוזמנים לפנות למשרד עורך דין יוליה שנקר!
* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.
