מה זה תשוש נפש? כיצד מגדירים תשישות נפשית? כיצד מזהים מצב של תשישות נפש? מהן הזכויות המגיעות לחולים ולקשישים תשושי נפש מהמוסד לביטוח לאומי? איך מבחן מיני מנטל משפיע על תביעות סיעוד? מה חשוב לדעת על הגשת התביעה? עו"ד ביטוח לאומי יוליה שנקר הכינה מדריך בנושא תשישות נפש.
מה זה תשוש נפש?
באופן כללי, על פי ביטוח לאומי, חולה תשוש נפש הוא אדם הסובל מירידה ביכולות הקוגניטיביות שלו הכוללות בעיות זיכרון או בעיות התמצאות (זמן ו/או מקום) או ממצבים של הפרעות בהתנהגות או אדישות, ואלו מצבים העלולים לסכן אותו, לכן אין להקל ראש בתופעה.
משרד הבריאות מגדיר קשיש תשוש נפש כאדם קשיש המסוגל להתהלך אך סובל מפגיעה משמעותית בתפקוד המוחי שלו כך שהוא זקוק לסיוע ועזרה בפעולות יומיומיות כמו הלבשה, אכילה, רחצה, ניידות, שליטה על עשיית צרכים, או שהוא זקוק להשגחה ולסיוע צמוד בשעות היממה. על פי רוב תשישות נפש היא תופעה המאפיינת חולי אלצהיימר ומחלות נוספות הגורמות לפגיעה בתפקוד המוחי.
לאחר שענינו על השאלה מה זה תשוש נפש, חשוב לציין כי חולה תשוש נפש יכול לתפקד היטב מאחר שהוא אינו סובל מבעיה פיזית כלשהי, לכן הוא יכול לתפקד עצמאית, והתשישות הנפשית באה לידי ביטוי בפגיעה קוגניטיבית המשפיעה על כל תחומי החיים.
כיצד מזהים מצב של תשישות נפש?
ברוב המקרים, תשישות נפש היא תופעה המאפיינת קשישים, ולרוב בני המשפחה הקרובה יכולים להבחין בשינויים התנהגותיים את אדם מבוגר, לדוגמה שינויים התנהגותיים כמו דיבור לא קוהרנטי, התפרצויות זעם פתאומיות, שינויים חדים במצב הרוח, דיכאון, בלבול, שכחה, קושי בזיהוי מקומות, קושי בזיהוי אנשים מוכרים, אי שקט כללי, עצבנות, בעיות בעשיית צרכים ושליטה בסוגרים, ניסיונות לפגיעה עצמית או באחרים, חשדנות מופרזת, ניתוק קשרים חברתיים ועוד.
בדרך כלל האבחון הראשוני של תשישות נפש נעשית על ידי פסיכוגריאטר (רופא פסיכו-גריאטרי), ולאחר מכן מבצעים הערכת כללית על ידי צוות רחב ובמספר שלבים. לאחר שבני המשפחה הקרובה מבחינים בשינויים התנהגותיים ובשינוי ביכולות הקוגניטיביות של המטופל, הם יתאמו עבורו תור לצורך אבחון הבעיה.
האם תשוש נפש יוכר כסיעודי?
משרד הבריאות אחראי על אבחון מצבו של תשוש נפש, ולרוב האבחון של קשיש תשוש נפש נעשה על ידי רופא גריאטרי מחוזי. לאחר האבחון מבצעים הערכה כללית כדי לבדוק האם המטופל זכאי למימון טיפול סיעודי לתשושי נפש במוסד טיפולי מוכר, בהתאם לקריטריונים שנקבעו ובהתאם לתוצאות מבחן ההכנסה. כמו כן, חשוב לבדוק האם יש למטופל ביטוח פרטי כדי לקבל מימון לטיפול הסיעודי הנדרש.
כדי לקבוע זכאות לסיוע סיעודי המטופל נדרש לעבור אבחון אצל רופא פסיכוגריאטר, ולאחר הערכה מקיפה יותר ניתן לקבוע האם המטופל מוכר כחולה סיעודי. כדאי לדעת כי מטופל סיעודי הוא אדם הזקוק לעזרה צמודה ולהשגחה מלאה לביצוע רוב הפעולות היומיומיות או בכולן, ואם הוא עומד בקריטריונים שנקבעו במבחן התלות ובמבחן ההכנסות, המטופל יכול להיות זכאי לסיוע כספי ממשרד הבריאות (קוד משרד הבריאות למימון אשפוז לתשושי נפש), גמלת סיעוד מביטוח לאומי, קצבת שירותים מיוחדים ועוד, אך לא תמיד ניתן לקבל גמלת סיעוד בנוסף לקצבאות אחרות.
חשוב להדגיש כי המטופל יכול להיות מוגדר כחולה תשוש נפש הזכאי לסיוע סיעודי, גם אם הוא מתפקד פיזית בצורה תקינה.
כיצד מבחן מיני מנטל משפיע על תביעת הסיעוד?
כאמור, תשישות נפש מתייחסת לרוב לאנשים החולים באלצהיימר, דמנציה ומחלות דמנטיות אחרות הפוגעות בתפקוד המוחי. כדי לאבחן מטופלים ולצורך הערכת יכולות התפקוד הקוגניטיביות שלהם, הרופאים נעזרים במבחן מיני מנטל להערכת יכולות קוגניטיביות שונות.
מבחן מיני מנטל נחשב לכלי המקובל להערכת מצב המטופל המעוניין להגיש תביעות סיעוד על רקע של תשישות נפש. המבחן כולל מגוון מבדקים להערכת יכולות קוגניטיביות שונות כמו שליטה בדיבור, התמצאות בזמן ובמרחב, הבנת הוראות ויכולת לבצע הוראה מורכבת, מסוגלות לקרוא ולכתוב, כושר ותפקוד הזיכרון, יכולת לבצע פעולות של חשבון בסיסי, יכולת להעתיק ציורים פשוטים.
הכירו את זכויות הביטוח הלאומי לתשושי נפש
מבוטח המוגדר כחולה תשוש נפש זכאי לזכויות שונות מהמוסד לביטוח לאומי. לאחר אבחון תשישות נפש אצל המבוטח הוא יכול להיות זכאי לקצבאות שונות בהתאם לגילו ולמצבו הכלכלי.
לאחר הגשת תביעת סיעוד והכרה של המבוטח כחולה סיעודי, המבוטח עשוי להיות זכאי לגמלת סיעוד (בדרך כלל לאחר גיל הפרישה), טיפול סיעודי לתשושי נפש בבית המבוטח על ידי מטפל סיעודי לצורך עזרה בביצוע פעולות יומיומיות, טיפול במרכז יום לקשיש, אספקת טיטולים, מימון לרכישת משדר מצוקה ומימון שירותי כביסה.
מומלץ לבדוק האם לחולה המאובחן עם תשישות נפש יש ביטוח סיעודי במסגרת הביטוח המשלים של קופת חולים או ביטוח פרטי כדי לבדוק זכאות לזכויות נוספות.
אילו פרטים חשובים בהגשת התביעה?
בתהליך הגשת התביעה יש להקפיד על הפרטים הבאים:
- הגשת התביעה בתוך שנה מיום תחילת התשישות הנפשית.
- יש לדייק בפרטים ולהגיש טופס תביעה לגמלת סעד עם נתונים נכונים.
- חשוב לצרף אישורים רפואיים, לרבות אישור על דרגת התלות.
- יש לצרף מסמכים נלווים נוספים.
למימוש כל הזכויות המגיעות לחולה תשוש נפש מומלץ לפנות למשרד של עו"ד ביטוח לאומי. משרד עו"ד יוליה שנקר ישיג עבורכם את התוצאה הטובה ביותר עבורכם. צרו איתנו קשר עוד היום באמצעות הטלפון או השאירו פרטים ליצירת קשר כאן באתר!
* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.
שאלות ותשובות (FAQ) בנושא תשוש נפש והקשר לטיפול סיעודי:
מה זה תשוש נפש וכיצד המצב משפיע על הצורך בטיפול סיעודי?
תשוש נפש הוא אדם הסובל מפגיעה משמעותית ביכולות הקוגניטיביות שלו, כגון ירידה בזיכרון, בעיות התמצאות, בלבול או שינויים בהתנהגות. למרות שלעיתים האדם מתפקד פיזית בצורה תקינה, הפגיעה הקוגניטיבית עלולה לחייב השגחה וסיוע יומיומי, ולכן במקרים רבים עולה צורך בטיפול סיעודי ובהשגחה צמודה.
כיצד ניתן לזהות מצב של תשישות נפש?
בני המשפחה הם בדרך כלל הראשונים שמזהים שינויים בהתנהגות או בתפקוד של האדם המבוגר. סימנים נפוצים כוללים שכחה, בלבול, קושי בזיהוי אנשים ומקומות, שינויים קיצוניים במצב הרוח, התפרצויות זעם, דיבור לא קוהרנטי או הסתגרות חברתית. במקרים כאלה נהוג לפנות לאבחון אצל רופא פסיכוגריאטר לצורך הערכה מקצועית.
האם אדם תשוש נפש יכול להיות מוכר כחולה סיעודי?
כן. גם אדם שמתפקד היטב מבחינה פיזית עשוי להיות מוכר כסיעודי אם הוא זקוק להשגחה ולעזרה קבועה בשל מצבו הקוגניטיבי. לאחר אבחון מתאים ובדיקת מבחני תלות והכנסה, ייתכן שהמטופל יהיה זכאי לגמלת סיעוד, לסיוע במימון טיפול סיעודי או לזכויות נוספות מהמוסד לביטוח לאומי וממשרד הבריאות.
מהו מבחן מיני מנטל וכיצד הוא משפיע על תביעת סיעוד?
מבחן מיני מנטל הוא כלי רפואי המשמש להערכת היכולות הקוגניטיביות של המטופל. במסגרת המבחן בודקים בין היתר זיכרון, התמצאות בזמן ובמקום, הבנת הוראות, יכולת קריאה וכתיבה ויכולת לבצע פעולות בסיסיות. תוצאות המבחן עשויות להשפיע על ההכרה במצב של תשישות נפש ועל הזכאות לקבלת סיוע סיעודי.
אילו מסמכים חשוב לצרף בתביעת סיעוד עבור תשוש נפש?
בעת הגשת התביעה חשוב להגיש טפסים מלאים ומדויקים ולצרף מסמכים רפואיים המעידים על מצבו הקוגניטיבי והתפקודי של המטופל. בין היתר יש לצרף אישורים רפואיים, מסמכים המעידים על דרגת התלות ולעיתים גם מסמכים נוספים התומכים בזכאות לקצבאות או לשירותים סיעודיים. מומלץ להגיש את התביעה בהקדם ולא להמתין מעבר לשנה ממועד תחילת התשישות הנפשית.
