האם מגיע פיצוי כספי על נזק נפשי לבן משפחה של נפגע בתאונת דרכים?
ביולי 1990 הכיר בית המשפט העליון לראשונה בזכותם של קרובי משפחה לפיצוי על הנזקים הנפשיים שנגרמו להם עקב מעורבות יקירם בתאונת דרכים.
כיום זה אולי נראה לנו טבעי לראות בנפגעים מהסוג הזה כמי שזכאים לפיצוי אבל בדיני הנזיקין שבמשפט המקובל הקלאסי, נזק נפשי אשר לא התלווה לנזק גופני פיזי לא הוכר כנזק בר פיצוי. בתי המשפט נזהרו מהרחבה של פיצויים בגין נזקים נפשיים טהורים וסרבו במשך שנים להכיר כנפגע במי שלא נפגע פיזית בתאונה.
בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון בשנת 1990 (הידוע בשמו המפורסם "הלכת אלסוחה") החלו בתי המשפט להכיר בזכות התביעה של קרוב שנפגע נפשית עקב מעורבות קרובו באירוע נזיקי כלשהו.
אלה הם התנאים לפיצוי בן משפחה בגין הנזק שנגרם לקרוב:
1. זהות התובע – כתנאי לקבלת הפיצוי על התובע להיות קרוב משפחה של הנפגע.
בתחילה נקבע כי הפיצוי יינתן רק לקרוב משפחה מדרגה ראשונה, אך הפסיקה הרחיבה וכללה גם קרובי משפחה שאינם מדרגה ראשונה וזאת אם היו יחסי קרבה מיוחדים בינם לבין הנפגע.
2. התרשמות ישירה מהאירוע המזיק – כלומר נוכחות במקום או סמוך מבחינת קרבה וזמן.
בפסיקה נקבע שיכול שהקרוב היה נוכח בזירת האירוע ויכול שלא. כך נקבע בת.א. (מחוזי חיפה) 3326-03-10 עיזבון המנוחה ליאת שתייה ז"ל: "אין לשלול מדעיקרא את האפשרות להכיר בנזק נפשי, אשר נגרם כתוצאה מקבלת מידע מכלי שני. ברור ומובן לכאורה, כי ככל שהתובע קרוב לאירוע המזיק וחווה את החוויה הטראומטית בחושיו, הנזק הנפשי אשר נגרם לו צפוי יותר כתוצאה מסתברת בנסיבות העניין. כאשר ישנו מרחק מן האירועים בהתהוותם והמידע מתקבל מכלי שני, מותר להניח באופן סביר, כי עוצמת האירועים הקשים מתקהה ומתרככת, ובנסיבות אלה צפיות נזק נפשי ממשי הולכת ופוחתת".
3. מידת הקרבה של הניזוק במקום ובזמן לאירוע המזיק – כאן ביהמ"ש הקל ולא דרש הלם מיידי אלא הכיר גם בסבל מתמשך, למשל שהות ליד אדם במשך ימים עד מותו.
4. מהות הנזק הנפשי – בית המשפט הכיר בנזק נפשי משמעותי – נכות נפשית לצמיתות בשיעור משמעותי. כלומר הנחת היסוד היא שמדובר בנכות נפשית ממשית שעולה על לפחות 15%, הגם שלא מדובר בתנאי קשיח ויש מקום לבחון את התפקוד.
** כל הרשום להלן בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה
