פיצוי כספי על נזק נפשי לבן משפחה של נפגע בתאונת דרכים

Untitled-1
Modern car accident involving two cars on the road in Thailand

האם מגיע פיצוי כספי על נזק נפשי לבן משפחה של נפגע בתאונת דרכים?

ביולי 1990 הכיר בית המשפט העליון לראשונה בזכותם של קרובי משפחה לפיצוי על הנזקים הנפשיים שנגרמו להם עקב מעורבות יקירם בתאונת דרכים.

כיום זה אולי נראה לנו טבעי לראות בנפגעים מהסוג הזה כמי שזכאים לפיצוי אבל בדיני הנזיקין שבמשפט המקובל הקלאסי, נזק נפשי אשר לא התלווה לנזק גופני פיזי לא הוכר כנזק בר פיצוי. בתי המשפט נזהרו מהרחבה של פיצויים בגין נזקים נפשיים טהורים וסרבו במשך שנים להכיר כנפגע במי שלא נפגע פיזית בתאונה.


בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון בשנת 1990 (הידוע בשמו המפורסם "הלכת אלסוחה") החלו בתי המשפט להכיר בזכות התביעה של קרוב שנפגע נפשית עקב מעורבות קרובו באירוע נזיקי כלשהו.


אלה הם התנאים לפיצוי בן משפחה בגין הנזק שנגרם לקרוב:


1. זהות התובע – כתנאי לקבלת הפיצוי על התובע להיות קרוב משפחה של הנפגע.
בתחילה נקבע כי הפיצוי יינתן רק לקרוב משפחה מדרגה ראשונה, אך הפסיקה הרחיבה וכללה גם קרובי משפחה שאינם מדרגה ראשונה וזאת אם היו יחסי קרבה מיוחדים בינם לבין הנפגע.


2. התרשמות ישירה מהאירוע המזיק – כלומר נוכחות במקום או סמוך מבחינת קרבה וזמן.
בפסיקה נקבע שיכול שהקרוב היה נוכח בזירת האירוע ויכול שלא. כך נקבע בת.א. (מחוזי חיפה) 3326-03-10 עיזבון המנוחה ליאת שתייה ז"ל: "אין לשלול מדעיקרא את האפשרות להכיר בנזק נפשי, אשר נגרם כתוצאה מקבלת מידע מכלי שני. ברור ומובן לכאורה, כי ככל שהתובע קרוב לאירוע המזיק וחווה את החוויה הטראומטית בחושיו, הנזק הנפשי אשר נגרם לו צפוי יותר כתוצאה מסתברת בנסיבות העניין. כאשר ישנו מרחק מן האירועים בהתהוותם והמידע מתקבל מכלי שני, מותר להניח באופן סביר, כי עוצמת האירועים הקשים מתקהה ומתרככת, ובנסיבות אלה צפיות נזק נפשי ממשי הולכת ופוחתת".


3. מידת הקרבה של הניזוק במקום ובזמן לאירוע המזיק – כאן ביהמ"ש הקל ולא דרש הלם מיידי אלא הכיר גם בסבל מתמשך, למשל שהות ליד אדם במשך ימים עד מותו.


4. מהות הנזק הנפשי – בית המשפט הכיר בנזק נפשי משמעותי – נכות נפשית לצמיתות בשיעור משמעותי. כלומר הנחת היסוד היא שמדובר בנכות נפשית ממשית שעולה על לפחות 15%, הגם שלא מדובר בתנאי קשיח ויש מקום לבחון את התפקוד.

 

 

 

** כל הרשום להלן בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה

תמונה של עו''ד יוליה שנקר
עו''ד יוליה שנקר

בשנת 2003 סיימתי את לימודי המשפטים וקיבלתי תואר LL.B במשפטים. את ההתמחות שלי עשיתי בפרקליטות אזרחית של מחוז תל-אביב ועמדתי בהצלחה רבה במבחני הלשכה. החל משנת 2004 אני חברה בלשכת עורכי הדין. עד שנת 2013 עבדתי במשרד עו"ד מוביל בתחום הנזיקין והביטוח וייצגתי לקוחות פרטיים, חברות ביטוח, עירייה גדולה, חברות שונות. בשנת 2014 קיבלתי רישיון לשמש כנוטריון. מזה כ-4 וחצי שנים אני משמשת כדירקטורית בחברת עוצ"מ (חברה לניהול קופות גמל וקרנות השתלמות).
מזה למעלה מעשור אני פעילה מאוד בלשכת עורכי הדין. בשנת 2019 נבחרתי לשמש כחברת ועד מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין ובבחירות שהתקיימו בשנת 2023 נבחרתי לשמש בתפקיד זה לקדנציה נוספת. כיום אני משמשת בנוסף כיו"ר ועדת נזיקין של מחוז מרכז ובעברי שימשתי כיו"ר ועדת פלת"ד ויו"ר ועדת קליטת עליה של מחוז ת"א וסגנית יו"ר ועדת נוטריונים של מחוז מרכז. במסגרת תפקידי בלשכת עורכי הדין אני מרכזת השתלמויות מקצועיות, ערבי וימי עיון, כנסים מקצועיים ומרצה בפני עורכי דין וארגוני עובדים שונים. משרדי מונה מספר עורכי דין ומספק שירותים משפטיים רבים בעיקר בתחום הנזיקין והביטוח.

- שתפו דף זה
לייעוץ ראשוני חייגו עכשיו!
או השאירו פרטים
מאמרים נוספים
פקודת הנזיקין - נוסח חדש
פקודת הנזיקין

מהי פקודת הנזיקין? מהו מבנה הפקודה? כיצד הפקודה מסדירה את דיני הנזיקין במדינת ישראל? מה הבסיס המשפטי להגשת תביעת תאונת דרכים או רשלנות רפואית? עו"ד

קראו עוד
מטפלת סיעודית עוזרת למבוגרת לאכול
זכאות לעובד זר ביטוח לאומי

מטופלים שאינם שוהים במסגרת מוסדית, למעט שהייה בדיור מוגן או במחלקת אשפוז יום, הזקוקים למטפל סיעודי במשרה מלאה, עשויים להיות זכאים להיתר להעסקת עובד זר,

קראו עוד
אישה עם שבר בקרסול יושבת על ספסל
שבר בקרסול – פיצויים

אחת מהפציעות הנפוצות בתאונות עבודה ובתאונות דרכים היא שבר בקרסול, וכתוצאה מהפגיעה מסלול החיים עלול להיפגע משמעותית בעקבות סיבוכים כמו ירידה בטווח התנועה, בעיות ביציבות,

קראו עוד
עקבו אחרי