תפקידו של עו"ד תאונות דרכים במקרים שונים של תאונות: נוסע, נהג או הולך רגל אשר היו מעורבים בתאונות דרכים זכאים לפיצוי בגין נזקיהם. נושא תאונת הדרכים מוסדר בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: חוק הפיצויים"). חוק הפיצויים הינו חוק סוציאלי במהותו אשר מחד מיישם את עקרון העדר האשם ומגדיל בכך את מעגל הזכאים לפיצוי.
על פי חוק זה, די כי נגרם לאדם נזק גוף בתאונת דרכים על מנת שתקום זכאותו לפיצוי ואין כל רלוונטיות לשאלה מי האשם בתאונה, כך למשל גם תאונה עצמית תחשב על פי חוק לתאונת דרכים המזכה בפיצוי. מאידך הגביל המחוקק את הפיצוי הניתן מכוח חוק זה בראשי נזק מסוימים, כפי שיבואר להלן.
הגדרת חוק הפיצויים בתאונות דרכים
חוק הפיצויים מגדיר תאונות דרכים כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". המדובר בהגדרה כללית ביותר ולפיכך מצא המחוקק לנכון לקבוע בחוק מספר מקרים נוספים המרחיבים הגדרה זו ואשר יוכרו אף הם כ"תאונת דרכים" ומנגד קבע גם מהם אותם המקרים אשר לא ייכנסו לגדרי החוק.
גם לאחר הרחבתה על ידי המחוקק נותרה ההגדרה בעייתית למדי, ובית המשפט, אשר נדרש אף הוא באופן תדיר למלאכת פרשנות שיפוטית, קבע מקרים נוספים אשר יוכרו אף הם כתאונת דרכים. המסקנה מהאמור לעיל היא כי כל מקרה ייבחן לגופו, אך חשוב לזכור כי לא כל שימוש ברכב מנועי יוכר כתאונת דרכים המזכה בפיצוי.
פקודת רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970 מטילה על בעל הרכב או המחזיק ברכב או הנוהג ברכב חובה לרכוש פוליסה המכסה את אחריותם המוחלטת על פי חוק הפיצויים, וזאת על מנת שלנפגע נזק גוף בתאונת דרכים יהיה ממי להיפרע בגין נזקיו.
תאונות דרכים – את מי ניתן לתבוע?
נוסע ברכב תובע את מבטחת החובה של הרכב בו נסע בעת התאונה. נהג ברכב תובע את מבטחת החובה של הרכב בו נהג בעת התאונה. הולך רגל תובע את מבטחת החובה של הרכב אשר פגע בו. רכב אשר אין ביטוח חובה המכסה את השימוש או שזהות חברת הביטוח לא ידועה – תוגש התביעה כנגד קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, אשר הוקמה מכוח החוק בדיוק למטרה זו. יצויין כי נפגע אשר יש לו עילת תביעה מכוח חוק הפיצויים, לא יהיה זכאי לתבוע כל גורם אחר מכוח כל חוק אחר (לדוגמא: אם התאונה ארעה בשל מפגע המצוי באחריות הרשות המקומית, אין באפשרות הנפגע לתבוע את הרשות בתביעת נזיקין או לצרפה להליך). עקרון, הקבוע בחוק הפיצויים, קרוי "עקרון ייחוד העילה".
נפגעתם בתאונת דרכים? כמה כסף מגיע לכם?
פיצוי כספי בגין נזקי גוף הוא פונקציה של מספר נתונים כגון גיל הנפגע, גובה השכר וגובה אחוזי הנכות הרפואית והשפעתה של הנכות הרפואית על התפקוד היומיומי של הנפגע.
ככל שהגיל צעיר יותר, השכר גבוה יותר והנכות התפקודית גבוהה יותר כך הפיצוי המגיע הוא גבוה יותר.
כמובן גם אופי הנכות משפיע על הפיצוי הכספי. צריך לבחון האם מדובר בנכות אסתטית שלא פוגעת ביכולת ההשתכרות של הנפגע או שמדובר בנכות נפשית, נוירולוגית, פגיעה קוגנטיבית וכיו"ב.
כל תיק נבחן לגופו של עניין וכל נפגע יש לו מאפיינים מיוחדים שלא בהכרח דומים לאחר.
במסגרת הפיצוי עורך דין תאונת דרכים לוקח בחשבון פיצוי בגין כאב וסבל ואובדן הנאות החיים, הפסדי שכר והפסדי פנסיה, פיצוי בגין עזרת צד שלישי והוצאות לקבלת טיפול רפואי ונסיעות לקבלת טיפול זה, בתיקים עם נכויות גבוהות יותר לוקחים בחשבון גם הוצאות לניידות, התאמת דיור, מוצרי ספיגה וראש נזק נוספים בהתאם לנתוני התיק.
תחשיב נזק שעו"ד תאונות דרכים מגיש לבית המשפט
תחשיב נזק בתיקי תאונת דרכים
כשמו כן הוא – זהו מסמך המפרט והמחשב את הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מתאונת דרכים. תחשיב הנזק סוקר את נתוני התיק, מאפייניו האישיים של התובע, נסיבות וסיווג התאונה. תחשיב הנזק מפרט את נזקי התובע באופן שמאפשר לבית המשפט להעריך את שווי הפגיעה במונחים כספיים.
כמה חשוב תחשיב נזק?
תחשיב נזק הוא אחד המסמכים החשובים בתיקי נזיקין ואם מתייחסים אל תחשיב הנזק בצורה רצינית ומכינים תחשיב משכנע, זוכים לקבל הצעת פשרה רצינית מהשופט שדן בתיק.
המטרה העיקרית של תחשיב נזק בתאונת דרכים
מטרתו של תחשיב הנזק לגרום לבית המשפט להבין את נסיבות התאונה, אחריות הנתבע (באם לא מדובר בתאונת דרכים), סיווג התאונה, מהות הפגיעה ואת גובה הפיצוי שמגיע לתובע.
תחשיב הנזק מוגש הן על ידי התובע והן על ידי הנתבע.
תחשיב נזק עורך דין תאונות דרכים לדוגמה :
"בבית משפט השלום
במחוז מרכז
התובעת: ישראלה ישראלי
ע"י ב"כ עוה"ד יוליה שנקר ואח'
מרח' ז'בוטינסקי 35 רמת גן 5251108
מגדל התאומים 2 קומה 8
טל': 03-5247730 פקס: 03-5245385
– נ ג ד –
הנתבעת: XXX חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד XXX
תחשיב נזק מטעם התובעת
(לצרכי פשרה בלבד)
התובעת מתכבדת להגיש תחשיב נזק מטעמה, לצרכי פשרה בלבד ומבלי לפגוע בטענה מטענותיה, כדלקמן:
נתונים כלליים:
מועד התאונה: 13/2/2019
גיל התובעת במועד התאונה: 21
תאריך לידת התובעת: 27/10/1998
גיל התובעת כיום: 22
התובעת היתה לפני התאונה אישה בריאה בגופה ובנפשה, ללא כל מגבלה רפואית ותפקודית, אשר עבדה לשביעות רצון מעסיקיה. בעקבות התאונה נגרמה לתובעת פגיעה רפואית ותפקודית, והכל כפי שיפורט בהמשך.
התאונה ארעה בנסיבות פרטיות.
מצ"ב אישור משטרה, תעודת ביטוח חובה, צילום רישיון נהיגה, מסומנים א'.
התאונה:
התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 13/2/2019 עקב התנגשות רכב צד ג' ברכב בו נהגה (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה נפגעה התובעת בכל חלקי גופה ובעיקר בצוואר, בגב עליון וכתף ימין.
פגיעותיה של התובעת כתוצאה מהתאונה:
מיד לאחר התאונה פונתה התובעת באמבולנס לחדר המיון במרכז רפואי "אסף הרופא". שם אובחנה התובעת כסובלת מחבלה בעמוד שדרה צווארי, ברגל ימין (ברך וקרסול). לאחר התאונה ובעקבותיה החלה התובעת לסבול מכאבים בעמ"ש צווארי, כאבי גב תחתון ועליון, הגבלות תנועה בגב תחתון וכאבים והגבלות ביד שמאל. כמו כן, החלו אצל התובעת כאבים בבטן תחתונה. לתובעת בוצעה חבישה בברך וקרסול והומלץ על ימי מנוחה, מעקב של רופא מטפל ותרופות לשיכוך הכאבים.
מאז התאונה ובעקבותיה סובלת התובעת מכאבים, הגבלות ורגישות בעמוד שדרה צווארי, כאבים והגבלות בגב וכאבים והגבלות בכתפיים.
בעקבות התאונה פנתה התובעת לקבלת טיפולים רפואיים במסגרת קופת חולים. התובעת אובחנה כסובלת מכאבים בעמוד שדרה צווארי והגבלות בעמוד שדרה מתני וביצעה טיפולי פיזיוטרפיה. התובעת המשיכה מעקב רפואי אינטנסיבי ונוטלת עד היום תרופות לשיכוך הכאבים.
טיפולי פיזיוטרפיה לא שיפרו את מצבה והתובעת ממשיכה לסבול אף כיום ממגבלות תנועה וכאבים עזים בעמ"ש צווארי, בגב וביד שמאל. התובעת נזקקה לטיפולים פרטיים ויתרה מכך לזריקות וולטרן באופן שוטף.
מצ"ב תיעוד רפואי מסומן ב'.
נכותה של התובעת:
לתובעת מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדי, ד"ר XXX. ד"ר XXX בדק את התובעת ומצא כי לתובעת נותרו נכויות כדלקמן:
בשיעור של 100%
מיום 13/2/2019 עד ליום 31/3/2019 נכות זמנית בשיעור של 100%;
בשיעור של 50%
מיום 1/4/2019 ועד ליום 30/4/2019 נכות זמנית בשיעור של 50%;
בשיעור של 30%
מיום 1/5/2019 ועד ליום 30/6/2019 נכות זמנית בשיעור של 30%;
בשיעור של 20%
מיום 1/7/2019 ועד ליום 31/8/2019 נכות זמנית בשיעור של 20%;
בשיעור של 7.5%
מיום 1/9/2019 נכות צמיתה בשיעור של 7.5% בשל הגבלה קלה בחלק מתנועות עמוד השדרה הצווארי.
ד"ר XXX לא מצא כי יש לקבוע נכות בשל הגבלה בכתף ימין.
התובעת חולקת על קביעתו של ד"ר XXX ותעמוד על חקירתו הנגדית. בשלב זה מועברות לד"ר XXX שאלות הבהרה.
לגופו של עניין המומחה מצא אצל התובעת הגבלה קלה בתנועות ע"ש צווארי. עפ"י תקנה 37(5)א' לתקנות המוסד לביטוח לאומי הגבלה קלה מקנה 10% ולא כפי שקבע המומחה.
הסיבה בגינה ניתנה נכות חלקית נובעת אך ורק מהעובדה שד"ר XXX מצא מגבלה רק בחלק מתנועות ע"ש צווארי, לעניין זה תטען התובעת כדלקמן:
א. מדובר במגבלה בסיבוב שהיא מגבלה משמעותית יותר מיתר התנועות.
ב. עפ"י ההלכה הפסוקה די שההגבלה הקלה תהא בחלק מהתנועות על מנת שהתקנה תופעל במלואה קרי 10% נכות לעניין זה.
ג. לאור המקובץ חישוב הנזק יערך לפני הנכות הנכונה שהינה 10% נכות עפ"י סעיף 37(5)א' לתק' המל"ל.
ד. התובעת תטען כי היא חולקת על קביעתו של ד"ר XXX , לפיה לא נותרה לה נכות בגין הגבלה בכתף ימין.
מצ"ב חוות הדעת ומסומנת ג'.
נכותה התפקודית של התובעת:
הלכה למעשה גרמה התאונה לתובעת פגיעה תפקודית ניכרת. הכאבים הקשים כמו גם ההגבלות והרגישות המקרינים לשאר חלקי הגוף וחוסר התגובה לטיפול תרופתי ופיזיותרפי שקיבלה התובעת ומקבלת עד היום בעקבות התאונה מעידים כי נכותה התפקודית של התובעת עולה לאין שיעור על הנכות הרפואית וזאת בין היתר נוכח הירידה בתפקוד הכללי והצורך בעזרה אינטנסיבית בפעולות היומיום.
במועד התאונה עבדה התובעת כעוזרת גננת ועסקה בעבודה פיזית שכללה טיפול בילדים וכל הנדרש בעבודה מסוג זה. מאז התאונה ובעקבותיה סובלת ממגבלות רציניות המקשות עליה ביותר בעבודתה ובעבודות משק הבית ובכל תפקוד הכרוך במאמץ פיזי. כתוצאה מהתאונה התובעת מוגבלת בתפקודה, שכן הנ"ל מוגבלת בתנועות הצוואר, הגב והידיים. התובעת מתקשה מאוד לעבוד במאמץ פיזי. המגבלות מתבטאות באופן עבודתה ומשפיעות על העסקתה.
הפסדי שכר לעבר:
כאמור, עובר לתאונה עבדה התובעת שהינה בראשית דרכה המקצועית כעוזרת גננת ועסקה בעבודה פיזית. שכרה של התובעת לפני התאונה עמד על כ- 6,000 ₪ (ברוטו בניכוי מס הכנסה).
לאחר התאונה התובעת שהתה באי כושר ממושך ואף המומחה הרפואי קבע לתובעת נכויות זמניות גבוהות.
רק כעבור מספר חודשים הצליחה התובעת להשתלב בעבודה חלופית, כמזכירה במשרד עורכי דין, שהינה עבודה הנעשית ברובה בישיבה. שכרה של התובעת סמוך לאחר התאונה עמד על כ-5,918 ₪ ומשוערך להיום סך של 6,257 ₪. בשל גילה הצעיר ואלמלא התאונה, יכלה התובעת להשתכר שכר ממוצע במשק לכל הפחות, העומד כיום על כ-12,454 ₪ ברוטו (כ-10,900 ש"ח בניכוי מס הכנסה).
רצ"ב דו"ח רציפות ביטוח מסומן ד'.
לאור גילה הצעיר יתבסס החישוב על הנתונים הבאים:
לעבר עפ"י שכרה בסך של 6,257 ₪ לחודש.
לעתיד ולצרכי פשרה על בסיס שכר ממוצע במשק סך של 10,900 ₪ נטו נכון להיום.
אין ספק שהתובעת זקוקה לעזרה במשק הבית בהתחשב באופי המגבלה.
פירוט הנזק:
נכות רפואית/תפקודית בשיעור של 10% – בגין הגבלה קלה בע"ש צווארי.
בסיס שכר ממוצע במשק
בסיס שכר ממוצע במשק העומד היום על סך של כ- 10,900 ₪ נטו.
כאב וסבל
בהתחשב בנתוני התיק הכולל תקופת אי כושר ארוכה, טיפולים ממושכים לרבות זריקות וולטרן ולאור הפגיעה הקשה, הטיפולים הארוכים להם נזקקה לאחר התאונה ואשר נזקקת להם גם היום והנכות הרפואית והתפקודית תטען התובעת כי יש לקבוע הפיצוי לפי מלוא סמכותו של ביהמ"ש הנכבד בסך של 17,500 ₪.
הפסד שכר מלא לעבר
(3 חודשים) סך של 18,771 ₪.
הפסד חלקי לעבר
(בתקופת הנכויות הזמניות ועד לתאריך 31/8/2019) מוצע פיצוי גלובלי בסך של 12,000 ₪.
הפסד שכר לעתיד
הפסד שכר לעתיד – חישוב אקטוארי מלא לפי נכות בשיעור של 10% ושכר ממוצע במשק בסך של 10,900 ש"ח – סך של 322,640 ₪. לצרכי פשרה בלבד, מוצע באופן גלובלי סך של 240,000 ₪ בראש נזק זה.
הפסדי פנסיה (עבר ועתיד)
הפסדי פנסיה – 12.5% מסך הפסדי שכר – סך של 33,846 ₪.
עזרת צד ג' (עבר ועתיד)
כאמור, התאונה גרמה לתובעת נזקים גופניים קשים וכיום אינה מסוגלת, ואף בעתיד לא תהיה מסוגלת לתפקד כפי שתפקדה לפני אירוע התאונה. מאז התאונה ועד היום, נוכח מגבלותיה בשל התאונה והשלכותיהן של הפגיעות שספגה על תפקודה היומיומי, היא נדרשת לסיוע של בני משפחה וצדדים שלישיים, בסיוע עבודות משק בית וגידול ילדיה.
בעקבות התאונה התובעת נזקקת לעזרתם של קרובי משפחה וחברים בפעולות יומיום, כגון: ניקוי הבית, בישול, עריכת קניות וכיו"ב. אין ידה של התובעת משגת להעסיק עזרה בשכר. האופן וההיקף של העזרה לה זקוקה התובעת בוודאי מזכים את התובעת בפיצוי שכן עולה על העזרה הרגילה של קרוב משפחה. מוצע סך גלובלי לעבר ולעתיד סך של 75,000 ₪.
הוצאות רפואיות ולנסיעות עבר ועתיד לרבות טיפולי פיזיותרפיה
על פי חוות דעת מומחה רפואי, ד"ר XXX, התובעת תזדקק בעתיד לטיפולי פיזיותרפיה. בעקבות פגיעותיה של התובעת בתאונה הוציאה ועתידה להוציא סכומי כסף ניכרים בגין הוצאות רפואיות, לרבות לתרופות, הוצאות בגין טיפולים שונים (דיקור סיני וכיו"ב) לרבות טיפולים אלטרנטיביים ופיזיותרפיים. כמו כן, לתובעת נגרמו ויגרמו הוצאות לצרכי נסיעה לקבל טיפולים המפורטים. מוצע באופן גלובלי סך של 55,000 ₪.
מצ"ב קבלות חלקיות ומסומנות ה'.
סה"כ לצרכי פשרה בלבד, מוצע פיצוי בסך של 452,117 ש"ח. לסכומים הנ"ל יש להוסיף שכ"ט עו"ד ומע"מ וכן אגרת משפט."
י. שנקר, עו"ד
ב"כ התובעת
*השימוש בלשון זכר הוא למען הנוחיות בלבד ומתייחס בשינויים המחויבים גם ללשון נקבה