עו"ד תאונות דרכים

חוק הפיצויים קובע כי מי שזכאי לפיצוי בגין מעורבות בתאונת הדרכים הוא האדם שנפגע, כלומר נהג, נוסע ברכב או הולך רגל. אם אדם נהרג או נפטר כתוצאה מהתאונה, במקרה זה קרובי משפחתו מדרגה ראשונה (הורים, בן/בת זוג, ידוע/ה בציבור וילדים) עשויים להיות זכאים לפיצוי. עו"ד תאונות דרכים מוסיף כי ניתן לקבל פיצוי בגין פגיעה נפשית בעקבות מותו של קרוב מדרגה ראשונה אך קבלת הפיצוי בגין נזק נפשי מותנית בהוכחת נזק נפשי משמעותי ומתמשך לאורך זמן. פגיעה פיזית משמעותית של אדם בתאונת דרכים מזכה בפיצוי יותר משמעותי מפגיעה קלה.

אגב, יש נהגים שאינם זכאים לתבוע פיצוי, בדרך כלל נהגים לא מבוטחים בביטוח חובה כאשר התאונה התרחשה באשמתו של הנהג הלא מבוטח, תאונה עצמית של נהג לא מבוטח, נהג ללא רישיון נהיגה בתוקף, אדם שעשה ברכב שימוש לצורך פשיעה ועוד. במקרים אלו ניתן לבחון לתבוע פיצויים שלא במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וכל מקרה ייבדק לגופו. 

תאונה בין רכבים – תאונה שבה מעורבים מספר כלי רכב, שבה נגרמו נזקי גוף למעורבים בתאונה. במקרה זה החוק קובע כי האחריות לנזקי הגוף חלה על מבטחות הרכבים בביטוח חובה – כל מי שנסע במכונית שלו תובע את ביטוח החובה של רכבו (ולא של הרכב הפוגע), למעט כאמור מקרים של רכבים לא מבוטחים.

תאונה במעורבות הולך רגל – תאונה שבה נגרם נזק גוף להולך רכב כתוצאה מפגיעת כלי רכב, לדוגמה תאונה במעבר חציה או תאונה כתוצאה מהידרדרות רכב שגרם לפגיעה בהולך הרגל.

תאונה במעורבות רכב ציבורי – תאונת דרכים שבה נגרמו נזקי גוף כתוצאה מפגיעה של רכב ציבורי ותאונה שבה נגרם נזק גוף לנוסעים ברכב הציבורי כמו אוטובוס, למשל במקרה של בלימת פתע במהלך הנסיעה באוטובוס.

עורך דין לתביעות תאונות דרכים מסביר כי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (בקיצור חוק פלת"ד) מטיל את האחריות על מבטחת הרכב בביטוח חובה לפצות את הנפגע על נזקי גוף שנגרמו לו. האחריות היא מוחלטת ומלאה, בין אם הנוהג ברכב היה אשם ובין אם לא. חשוב לציין שנהג רכב מבוטח בביטוח חובה עם רישיון נהיגה בתוקף לא ישלם לנפגע שנסע ברכבו כל פיצוי בגין התאונה וגם לא השתתפות עצמית כלשהי.

מה זה חוק הפלת"ד?

תאונות דרכים הפכו למכת מדינה, ולפי נתוני הלמ"ס כ-300 אנשים נהרגים מדי שנה בתאונות הדרכים המתרחשות בכל הארץ, ועוד רבים אחרים נפצעים ונפגעים פיזית ו/או נפשית. לכן, המחוקק הישראלי הסדיר את הזכויות והחובות של נפגעי התאונות באמצעות חוק הפלת"ד (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים).

בהקשר לחוק הפלת"ד חשוב לדעת כי פקודת רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל-1970, מחייבת את בעל הרכב והמשתמשים בו לרכוש ביטוח חובה, הפוליסה מכסה את האחריות המוחלטת לפי חוק הפיצויים במטרה להבטיח לפצות נפגעים עם נזקי גוף ונפש כתוצאה מהתאונה. אם אין ביטוח חובה נוסע ברכב או הולך רגל או מי שנפצע מחוץ לרכב צריך לבחון אפשרות להגיש את התביעה לקרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. מדובר בקרן שהוקמה בדיוק למקרים בהם נוסעים או הולכי רגל שנפגעו מרכב לא מבוטח יוכלו לקבל פיצוי. קרנית יכולה לחזור בתביעה כלפי נהג הרכב שלא ביטח את רכבו בביטוח חובה.

למרבה הצער, רבים מהנפגעים בתאונות מתקשים להבין את נוסח החוק ולקבל את הפיצוי שמגיע להם, וגם בתי המשפט נוטים לפרש את החוק בדרכים יצירתיות בבואם לקבוע האם התאונה תחשב לתאונת דרכים על פי הגדרת החוק והאם זו מזכה בפיצוי. כמו כן, יש להתמודד עם חברות הביטוח והמוסד לביטוח לאומי, בזמן שהנפגע מתמודד עם טיפול רפואי, שיקום העשוי להיות ממושך, כאבים, סבל, טראומה וכו'. מכאן החשיבות הרבה לפנות לייעוץ מקצועי על ידי עורך דין תאונות דרכים.

איך יודעים מי אשם בתאונה?

ראוי לציין כי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינו דורש מהמעורבים בתאונה להוכיח מי אשם בה, ולמעשה דנים רק בנזק שנגרם למעורבים בתאונה. במקרים מסוימים, כאשר מדובר בתאונה מעורבת, בית המשפט קובע חלוקת אחריות בין חברות הביטוח המבטחות את הרכבים בביטוח חובה. יש להבדיל במקרים של נזק גוף ממקרים של נזק לרכוש וחלוקת אחריות בתאונה בין הנהגים. הנושא גורם לבלבול רב בקרב נפגעי התאונות, ורבים מתקשים להבין את מי לתבוע, איך להתנהל נכון מול חברת הביטוח, המוסד לביטוח לאומי והמשטרה, אילו מסמכים נדרשים להגשת התביעה וכד'.

אם יש נפגעים בתאונה המשטרה לעתים שולחת חוקר תאונות, אך חשוב לזכור כי לא תמיד הנהג הפוגע הוא האשם וכי בנזק גוף אין כל משמעות לאשם זה או אחר של הנהג. לעתים יש לפנות לבית המשפט בתביעה לנזק רכוש וזאת במסגרת פוליסת ביטוח מקיף או צד ג'. תפקידו של בית המשפט במקרים כאלה הוא לפסוק מי אשם בתאונה וזאת על מנת לדעת איזה מהנהגים לחייב בתשלום נזקי הרכוש ואיזו חברת ביטוח תשלם במקרה כזה.

חשוב לתעד את האירוע, להחליף פרטים, לאסוף פרטים של עדי ראיה, לצלם את המקום ולפעול על פי הוראות עורך דין מומחה לתאונות דרכים.

הסיבות הנפוצות ביותר לתאונות דרכים

• הגורם האנושי מהווה את הסיבה העיקרית לתאונות דרכים, כ-90%.
• אי שמירת מרחק.
• מהירות מופרזת.
• אי ציות לתמרורים ורמזורים.
• ליקויים בדרך.
• תאונה במעבר חציה.
• אי תקינות של כלי רכב.
• נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים.
• תאונות אופנוע.
• פגיעה בהולכי רגל.
• תאונת דרכים המוגדרת כתאונת עבודה.
• פגיעה פיזית בעת בלימת רכב ציבורי, כניסה או יציאה מרכב ציבורי.
• טיפול ברכב בצד הכביש.

כמה כסף מגיע לנפגע בתאונת הדרכים?

כדי לקבל פיצוי בגין תאונת דרכים יש לבצע תחשיב נזק, וסכום הפיצוי נבחן לגופו של עניין ומבוסס על פרמטרים שונים כגון: גיל הנפגע, אחוז הנכות שנקבע על ידי ביטוח לאומי או מומחה רפואי מטעם בית המשפט, שכר חודשי, השפעת הפגיעה או הנכות הרפואית על יכולת התפקוד היומיומי וכושר השתכרות, פגיעה נפשית אם קיימת, פוטנציאל השתכרות, כאב וסבל (עוגמת נפש), הפסדי שכר, פנסיה, תנאים סוציאליים, הוצאות כלליות כמו טיפול רפואי, שיקום, נסיעות לקבלת טיפול, עזרה אישית, סיעוד וכו'.

החוק כולל מגבלות שונות על גובה הפיצוי, למשל פיצוי בגין הפסדי שכר עד לתקרה של פי 3 מהשכר הממוצע במשק, ללא תלות בגובה השכר לפני התאונה. חישוב הפיצוי לפי השכר נטו, ויש תקרה על פיצוי בגין כאב וסבל, לנכות מלאה של 100% תקרת פיצוי עומדת על כ- 175,000 ₪ .

חשוב לציין כי כל מקרה נבחן לגופו מאחר שלכל נפגע יש מאפיינים ייחודיים, ובעזרת עו"ד תאונת דרכים מבצעים תחשיבי נזק כדי להגיש תביעה לחברת הביטוח ו/או למוסד לביטוח לאומי. החישוב מורכב מאוד, יש נוסחה מתמטית, לכן חשוב לקבל שירות תחשיב נזק תאונת דרכים רק על ידי עו"ד תאונות דרכים המתמחה בניהול תביעות פיצויים, וכדי לממש את מלוא הזכויות והפיצויים כדאי לפנות למשרד עו"ד תאונת אופנוע או עו"ד תאונת דרכים.

תחשיב נזק

תחשיב נזק בתיקי תאונת דרכים, כשמו כן הוא – זהו מסמך המפרט והמחשב את הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מתאונת דרכים. תחשיב הנזק סוקר את נתוני התיק, מאפייניו האישיים של התובע, נסיבות וסיווג התאונה. תחשיב הנזק מפרט את נזקי התובע באופן שמאפשר לבית המשפט להעריך את שווי הפגיעה במונחים כספיים.

כמה חשוב תחשיב נזק?

תחשיב נזק הוא אחד המסמכים החשובים ביותר בתיקי נזיקין ואם מתייחסים אל תחשיב הנזק בצורה רצינית ומכינים תחשיב משכנע, זוכים לקבל הצעת פשרה רצינית מהשופט שדן בתיק.

המטרה העיקרית של תחשיב נזק בתאונת דרכים

מטרתו של תחשיב הנזק לגרום לבית המשפט להבין את נסיבות התאונה, אחריות הנתבע (באם לא מדובר בתאונת דרכים), סיווג התאונה, מהות הפגיעה ואת גובה הפיצוי שמגיע לתובע.
תחשיב הנזק מוגש הן על ידי התובע והן על ידי הנתבע.

על מנת להבין את חשיבותו של תחשיב הנזק, נפנה לספר "תחשיבי נזק בדיני נזיקין" של ברבי הוצאה לאור וחיבורה של עורכת דין יוליה שנקר יחד עם כב' השופט יוסי ברכיה מבית משפט השלום בהרצליה. ספר זה יצא לאור בחודש יולי 2022 וזכה להיות אחד מספרי המשפט החשובים ביותר והנמכרים ביותר.

תחשיב נזק עורך דין תאונות דרכים לדוגמה :

"בבית משפט השלום

במחוז מרכז

התובעת:  ישראלה ישראלי

ע"י ב"כ עוה"ד יוליה שנקר ואח'

מרח' ז'בוטינסקי 35 רמת גן 5251108

מגדל התאומים 2 קומה 8

טל': 03-5247730  פקס: 03-5245385

– נ ג ד –

הנתבעת: XXX חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד XXX

תחשיב נזק מטעם התובעת 

(לצרכי פשרה בלבד)

התובעת מתכבדת להגיש תחשיב נזק מטעמה, לצרכי פשרה בלבד ומבלי לפגוע בטענה מטענותיה, כדלקמן:

נתונים כלליים:

מועד התאונה: 13/2/2019

גיל התובעת במועד התאונה: 21

תאריך לידת התובעת: 27/10/1998

גיל התובעת כיום: 22

התובעת הייתה לפני התאונה אישה בריאה בגופה ובנפשה, ללא כל מגבלה רפואית ותפקודית, אשר עבדה לשביעות רצון מעסיקיה. בעקבות התאונה נגרמה לתובעת פגיעה רפואית ותפקודית, והכל כפי שיפורט בהמשך.

התאונה אירעה בנסיבות פרטיות.

מצ"ב אישור משטרה, תעודת ביטוח חובה, צילום רישיון נהיגה, מסומנים א'.

התאונה:

התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 13/2/2019 עקב התנגשות רכב צד ג' ברכב בו נהגה (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה נפגעה התובעת בכל חלקי גופה ובעיקר בצוואר, בגב עליון וכתף ימין.

פגיעותיה של התובעת כתוצאה מהתאונה:

מיד לאחר התאונה פונתה התובעת באמבולנס לחדר המיון במרכז רפואי "אסף הרופא". שם אובחנה התובעת כסובלת מחבלה בעמוד שדרה צווארי, ברגל ימין (ברך וקרסול). לאחר התאונה ובעקבותיה החלה התובעת לסבול מכאבים בעמ"ש צווארי, כאבי גב תחתון ועליון, הגבלות תנועה בגב תחתון וכאבים והגבלות ביד שמאל. כמו כן, החלו אצל התובעת כאבים בבטן תחתונה. לתובעת בוצעה חבישה בברך וקרסול והומלץ על ימי מנוחה, מעקב של רופא מטפל ותרופות לשיכוך הכאבים.

 מאז התאונה ובעקבותיה סובלת התובעת מכאבים, הגבלות ורגישות בעמוד שדרה צווארי, כאבים והגבלות בגב וכאבים והגבלות בכתפיים.

בעקבות התאונה פנתה התובעת לקבלת טיפולים רפואיים במסגרת קופת חולים. התובעת אובחנה כסובלת מכאבים בעמוד שדרה צווארי והגבלות בעמוד שדרה מתני וביצעה טיפולי פיזיותרפיה. התובעת המשיכה מעקב רפואי אינטנסיבי ונוטלת עד היום תרופות לשיכוך הכאבים.

טיפולי פיזיותרפיה לא שיפרו את מצבה והתובעת ממשיכה לסבול אף כיום ממגבלות תנועה וכאבים עזים בעמ"ש צווארי, בגב וביד שמאל. התובעת נזקקה לטיפולים פרטיים ויתרה מכך לזריקות וולטרן באופן שוטף.

מצ"ב תיעוד רפואי מסומן ב'.

נכותה של התובעת:

לתובעת מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדי, ד"ר  XXX. ד"ר  XXX   בדק את התובעת ומצא כי לתובעת נותרו נכויות כדלקמן:

בשיעור של 100%

מיום 13/2/2019 עד ליום 31/3/2019 נכות זמנית בשיעור של 100%;

בשיעור של 50%

מיום 1/4/2019 ועד ליום 30/4/2019 נכות זמנית בשיעור של 50%;

בשיעור של 30%

מיום 1/5/2019 ועד ליום 30/6/2019 נכות זמנית בשיעור של 30%;

בשיעור של 20%

מיום 1/7/2019 ועד ליום 31/8/2019 נכות זמנית בשיעור של 20%;

בשיעור של 7.5%

מיום 1/9/2019 נכות צמיתה בשיעור של 7.5% בשל הגבלה קלה בחלק מתנועות עמוד השדרה הצווארי.

ד"ר  XXX  לא מצא כי יש לקבוע נכות בשל הגבלה בכתף ימין.

 התובעת חולקת על קביעתו של ד"ר  XXX ותעמוד על חקירתו הנגדית. בשלב זה מועברות לד"ר XXX שאלות הבהרה.

לגופו של עניין המומחה מצא אצל התובעת הגבלה קלה בתנועות ע"ש צווארי. עפ"י תקנה 37(5)א' לתקנות המוסד לביטוח לאומי הגבלה קלה מקנה 10% ולא כפי שקבע המומחה.

הסיבה בגינה ניתנה נכות חלקית נובעת אך ורק מהעובדה שד"ר XXX מצא מגבלה רק בחלק מתנועות ע"ש צווארי, לעניין זה תטען התובעת כדלקמן:

א.      מדובר במגבלה בסיבוב שהיא מגבלה משמעותית יותר מיתר התנועות.

ב.      עפ"י ההלכה הפסוקה די שההגבלה הקלה תהא בחלק מהתנועות על מנת שהתקנה תופעל במלואה קרי 10% נכות לעניין זה.

ג.        לאור המקובץ חישוב הנזק יערך לפני הנכות הנכונה שהינה 10% נכות עפ"י סעיף 37(5)א' לתק' המל"ל.

ד.      התובעת תטען כי היא חולקת על קביעתו של ד"ר  XXX , לפיה לא נותרה לה נכות בגין הגבלה בכתף ימין. 

מצ"ב חוות הדעת ומסומנת ג'.

נכותה התפקודית של התובעת:

הלכה למעשה גרמה התאונה לתובעת פגיעה תפקודית ניכרת. הכאבים הקשים כמו גם ההגבלות והרגישות המקרינים לשאר חלקי הגוף וחוסר התגובה לטיפול תרופתי ופיזיותרפי שקיבלה התובעת ומקבלת עד היום בעקבות התאונה מעידים כי נכותה התפקודית של התובעת עולה לאין שיעור על הנכות הרפואית וזאת בין היתר נוכח הירידה בתפקוד הכללי והצורך בעזרה אינטנסיבית בפעולות היומיום.

במועד התאונה עבדה התובעת כעוזרת גננת ועסקה בעבודה פיזית שכללה טיפול בילדים וכל הנדרש בעבודה מסוג זה. מאז התאונה ובעקבותיה סובלת ממגבלות רציניות המקשות עליה  ביותר בעבודתה ובעבודות משק הבית ובכל תפקוד הכרוך במאמץ פיזי. כתוצאה מהתאונה התובעת מוגבלת בתפקודה, שכן הנ"ל מוגבלת בתנועות הצוואר, הגב והידיים. התובעת מתקשה מאוד לעבוד במאמץ  פיזי. המגבלות מתבטאות באופן עבודתה ומשפיעות על העסקתה.

הפסדי שכר לעבר:

כאמור, עובר לתאונה עבדה התובעת שהינה בראשית דרכה המקצועית כעוזרת גננת ועסקה בעבודה פיזית. שכרה של התובעת לפני התאונה עמד על כ- 6,000 ₪ (ברוטו בניכוי מס הכנסה).

לאחר התאונה התובעת שהתה באי כושר ממושך ואף המומחה הרפואי קבע לתובעת נכויות זמניות גבוהות.

 רק כעבור מספר חודשים הצליחה התובעת להשתלב בעבודה חלופית, כמזכירה במשרד עורכי דין, שהינה עבודה הנעשית ברובה בישיבה. שכרה של התובעת סמוך לאחר התאונה עמד על כ-5,918 ₪ ומשוערך להיום סך של 6,257 ₪. בשל גילה הצעיר ואלמלא התאונה, יכלה התובעת להשתכר שכר ממוצע במשק לכל הפחות, העומד כיום על כ-12,454 ₪ ברוטו (כ-10,900 ש"ח בניכוי מס הכנסה).

רצ"ב דו"ח רציפות ביטוח מסומן ד'.

לאור גילה הצעיר יתבסס החישוב על הנתונים הבאים:

לעבר עפ"י שכרה בסך של 6,257 ₪ לחודש.

לעתיד ולצרכי פשרה על בסיס שכר ממוצע במשק סך של 10,900 ₪ נטו נכון להיום.

אין ספק שהתובעת זקוקה לעזרה במשק הבית בהתחשב באופי המגבלה.

פירוט הנזק:

נכות רפואית/תפקודית בשיעור של 10% – בגין הגבלה קלה בע"ש צווארי.

בסיס שכר ממוצע במשק

בסיס שכר ממוצע במשק העומד היום על סך של כ- 10,900 ₪ נטו.

כאב וסבל

בהתחשב בנתוני התיק הכולל תקופת אי כושר ארוכה, טיפולים ממושכים לרבות זריקות וולטרן ולאור הפגיעה הקשה, הטיפולים הארוכים להם נזקקה לאחר התאונה ואשר נזקקת להם גם היום והנכות הרפואית והתפקודית תטען התובעת כי יש לקבוע הפיצוי לפי מלוא סמכותו של ביהמ"ש הנכבד בסך של 17,500 ₪.

הפסד שכר מלא לעבר

(3 חודשים) סך של 18,771 ₪.

הפסד חלקי לעבר

(בתקופת הנכויות הזמניות ועד לתאריך 31/8/2019) מוצע פיצוי גלובלי בסך של 12,000 ₪. 

הפסד שכר לעתיד

הפסד שכר לעתיד – חישוב אקטוארי מלא לפי נכות בשיעור של 10% ושכר ממוצע במשק בסך של 10,900 ש"ח – סך של 322,640 ₪. לצרכי פשרה בלבד, מוצע באופן גלובלי סך של 240,000 ₪ בראש נזק זה.

הפסדי פנסיה (עבר ועתיד) 

הפסדי פנסיה – 12.5% מסך הפסדי שכר – סך של 33,846 ₪. 

עזרת צד ג' (עבר ועתיד)

כאמור, התאונה גרמה לתובעת נזקים גופניים קשים וכיום אינה מסוגלת, ואף בעתיד לא תהיה מסוגלת לתפקד כפי שתפקדה לפני אירוע התאונה. מאז התאונה ועד היום, נוכח מגבלותיה בשל התאונה והשלכותיהן של הפגיעות שספגה על תפקודה היומיומי, היא נדרשת לסיוע של בני משפחה וצדדים שלישיים, בסיוע עבודות משק בית וגידול ילדיה.

בעקבות התאונה התובעת נזקקת לעזרתם של קרובי משפחה וחברים בפעולות יומיום, כגון: ניקוי הבית, בישול, עריכת קניות וכיו"ב. אין ידה של התובעת משגת להעסיק עזרה בשכר. האופן וההיקף של העזרה לה זקוקה התובעת בוודאי מזכים את התובעת בפיצוי שכן עולה על העזרה הרגילה של קרוב משפחה. מוצע סך גלובלי לעבר ולעתיד סך של 75,000 ₪.

הוצאות רפואיות ולנסיעות עבר ועתיד לרבות טיפולי פיזיותרפיה

על פי חוות דעת מומחה רפואי, ד"ר XXX, התובעת תזדקק בעתיד לטיפולי פיזיותרפיה. בעקבות פגיעותיה של התובעת בתאונה הוציאה ועתידה להוציא סכומי כסף ניכרים בגין הוצאות רפואיות, לרבות לתרופות, הוצאות בגין טיפולים שונים (דיקור סיני וכיו"ב) לרבות טיפולים אלטרנטיביים ופיזיותרפיה. כמו כן, לתובעת נגרמו ויגרמו הוצאות לצרכי נסיעה לקבל טיפולים המפורטים. מוצע באופן גלובלי סך של 55,000 ₪.

מצ"ב קבלות חלקיות ומסומנות ה'.

סה"כ לצרכי פשרה בלבד, מוצע פיצוי בסך של 452,117 ש"ח. לסכומים הנ"ל יש להוסיף שכ"ט עו"ד ומע"מ וכן אגרת משפט."

י. שנקר, עו"ד

(ב"כ התובעת)

האם כל מעורב בתאונת דרכים זכאי לפיצוי? 

חוק הפיצויים קובע כי נפגעי תאונות דרכים (נוסע, נהג או הולך רגל) זכאים לפיצוי בגין הפגיעה בתאונה, למעט מקרים חריגים כמו נהגים שאינם מבוטחים בעת התרחשות התאונה, נהגים ללא רישיון נהיגה בתוקף, נהגים שנהגו ברכב ללא רשות או למטרת ביצוע פשע. עם זאת, הנהגים המוחרגים יכולים להגיש תביעה מכוח חוקים אחרים.

איך קובעים נכות מתאונת דרכים?

קביעת אחוזי נכות בעקבות תאונת דרכים היא גורם משמעותי וקריטי בחישוב גובה הפיצויים לנפגעים. לכן, חשוב לפנות עורך דין מומחה כדי לפעול נכון ולקבל אחוזי נכות גבוהים על מנת לממש פיצויים מרביים. דרגת ואחוזי הנכות לנפגעי תאונת דרכים נקבעת על ידי הוועדה הרפואית בביטוח לאומי או על ידי רופאים מומחים הממונים מטעם בית המשפט, בהתאם לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי לקביעת הנכות לנפגעי עבודה.

נפגעי תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה חייבים לעבור ועדה רפואית בביטוח לאומי לקביעת דרגת וסוג הנכות.

את מי תובעים כשאין חברת ביטוח?

אם אין אפשרות לתבוע את חברת הביטוח יש לבחון הגשת תביעה לקרנית.