מתי פונים למוסד ביטוח לאומי?
המוסד ביטוח לאומי נועד על מנת לסייע לציבור הזקוק לסיוע כלכלי בשל מצב רפואי ותפקודי המקשה עליו את שגרתו ואת יכולתו לעבוד.
במוסד ביטוח לאומי ישנם ענפים שונים, כגון ענף נפגעי עבודה, ענף נכות כללית, ענף סיעוד ועוד. מטרת ענפים אלו היא להעניק לכל אדם את שהוא זכאי לו בהתאם לנסיבות פגיעתו.
תביעה בגין תאונת עבודה
במקרים בהם העובד נפגע בגופו או בנפשו, בתאונה בעבודה, הוא זכאי לקבל פיצוי מן המוסד לביטוח לאומי, על הנזקים שנגרמו לו. על מנת לקבל את הפיצוי עליו להוכיח כי התאונה אכן ארעה בעבודה וכי בעקבותיה, נגרמה לו נכות רפואית או נפשית. כן, במסגרת התביעה יכול העובד לקבל פיצוי כספי בגין ימי המחלה אשר נקבעו לו בעקבות אותה תאונת עבודה (נקראים: דמי פגיעה).
נפגעי עבודה – מהי פגיעה בעבודה?
פגיעה בעבודה, המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי.
תאונת עבודה:
הגדרת המושג תאונה – אירוע פתאומי, בלתי מכוון שניתן לאתר אותו במישור הזמן והמקום שגרם לנזק פיזיולוגי.
תאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, אצל מעבידו של הנפגע או מטעמו, ובעובד עצמאי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו.
לרבות בדרך מהבית אל מקום העבודה, מהעבודה לבית או ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר.
עקב סיכוני מקום העבודה או העבודה עצמה.
גם תקיפה, תוך כדי ועקב העבודה, כולל תקיפה מינית, תיחשב כפגיעה בעבודה, אם היא גורמת לנזק גופני או נפשי ומצריכה טיפול רפואי.
תאונה בעבודה הוא אירוע פתאומי, בלתי מכוון שניתן לאתר אותו ולהגדירו במישור הזמן והמקום שגרם לנזק פיזיולוגי.
עוד תיחשב לתאונת עבודה תאונה שאירעה למבוטח בנסיבות האלה:
בדרכו ממעונו (או מהמקום שהוא לן בו) אל העבודה, או מן העבודה אל מעונו, או ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר.
בשעת עבודתו במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר) בזמן שעשה להצלת גוף או רכוש, או למניעת נזק לגוף או לרכוש.
בשעת עבודתו, מפגיעה (שלא עקב העבודה) שפגע בו אדם אחר בחפץ הנמצא במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר), ובלבד שלנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה.
למבוטח השכיר – במקום שהוא או חבריו לעבודה סועדים בשעת הפסקה, שנקבעה על דעת המעסיק ואינה עולה על 3 שעות, וכן בדרכו מן העבודה, אל אותו מקום, או בחזרה מאותו מקום אל העבודה.
למבוטח השכיר, חבר ועד העובדים של מקום עבודתו, וכן למבוטח, חבר ועד מושב עובדים – בשעת מילוי תפקידם זה ועקב מילוי התפקיד, וכן בדרכם למלא את התפקיד ובדרכם חזרה.
למבוטח השכיר – בדרכו מן העבודה או ממעונו אל מקום בחינה שהוא נבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה, או בדרכו חזרה ממקום הבחינה אל העבודה או אל מעונו.
מתי תאונה שארעה בדרך לא תיחשב כתאונת עבודה?
תאונה שאירעה למבוטח בדרכו (מהבית לעבודה ומהעבודה לבית) לא תיחשב לתאונת עבודה, אם הפסיק המבוטח את דרכו המקובלת בהפסקה של ממש או סטה ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעסיקו, והמבוטח העצמאי – שלא לשם עיסוקו במשלח ידו.
ולמעט:
כדי להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה שהוא מתפלל בו.
כדי ללוות את ילדו אל הגנון, אל גן הילדים, אל מעון הילדים, וכן כדי להחזירו משם. "ילד" הינו ילד עד גיל 10 או שמחמת ליקוי שכלי או גופני נדרש לליווי.
מהי מחלת מקצוע
מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בהתאם להוראות סעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי, והיא מנויה ברשימה סגורה של מחלות המקצוע בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), בחלק א' ו-ב' לתוספת השנייה והמבוטח חלה בה בהיותה קבועה כמחלת מקצוע (לדוגמה – מחלות עור שונות, פגיעה בשמיעה, צרידות)
במקרים בהם המחלה לא נמנית על רשימת מחלות המקצוע, יש לבחון את אפשרות יישומה של תורת המיקרוטראומה שהיא כאמור המפלט האחרון להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה.
מיקרוטראומה
הלכה שנולדה בבית הדין לעבודה על מנת להכיר בעובדים שנפגעו במסגרת עבודתם שלא מאירוע תאונתי או מחלת מקצוע.
במקרה כזה יש צורך להוכיח פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר עד שהצטברות נזקים אלו הביאו לנזק ממשי הפוגע בכושר עבודתו של המבוטח.
נדרשת קביעה רפואית המקשרת בין התנועות הזעירות לבין הופעת המחלה.
לקבלת ייעוץ ללא התחייבות וללא עלות התחלתית – ניתן לפנות למשרדנו.
